יש חברות שמגיעות לשלב שבו האתגר כבר אינו הצמיחה עצמה - אלא היכולת להחזיק את כל מה שהצמיחה יצרה.

לאורך הדרך מתחילים להופיע עוד ועוד רגעים שנראים, כל אחד בפני עצמו, כמו עניין מקומי.

החלטה שחוזרת שוב לדיון. נושא שנשאר פתוח למרות שכבר סוכם. מנהל שמוצא את עצמו מחזיק עוד ועוד תחומים. תהליך שעובד – אבל רק כשמישהו דוחף אותו. עוד תיאום. עוד מעקב. עוד חריגה שנראית נקודתית.

כל אחד מהם מקבל בדרך כלל הסבר משלו. אבל כשהם מתחילים להופיע יחד, כבר ברור שהם אינם עומדים בפני עצמם.

ואם המורכבות שנוצרה דורשת יותר ויותר תשומת לב ניהולית גם העומס יגדל - אבל השליטה לא!

כאשר חלק מהנושאים לא נשארים סגורים לאורך זמן – לעיתים המחיר אינו ניכר מיד בתוצאות, אלא ברווחיות שנשחקת דרך חזרות, תיאומים ודברים שהמערכת ממשיכה לשלם עליהם  פעם אחר פעם.

במצבים כאלה -אני לא "נותן עצות" אלא לוקח אחריות ומחזיק נושאים עד שהמצב מתייצב.

במצבים שבהם מושקעת יותר ויותר תשומת לב ניהולית במה שחוזר שוב לשולחן

מה שנדרש זה לא "עוד המלצות" - אלא דורש מישהו שמסוגל להחזיק לצד ההנהלה את מה שממשיך לחזור לאורך זמן.

כאשר רמת ההתפתחות ורמת הביצוע מפסיקות להתקדם יחד

כאשר חברה ממשיכה להתפתח לאורך השנים – עובדים, לקוחות, תחומי פעילות, אחריות וממשקים נוספים – היא הופכת גדולה ומורכבת יותר.

לא תמיד האופן שבו החברה מחליטה, מתאמת, מבצעת ומחזיקה את פעילותה מתפתח באותו קצב.

כאשר נוצר פער כזה, מתחילים להופיע סימנים מוכרים: עומס ניהולי, השהיות ועיכובים, החלטות שאינן מיושמות לאורך זמן, חזרות מיותרות על פעולות שכבר בוצעו, תלות גבוהה באנשים מסוימים ויותר מאמץ כדי להשיג תוצאה דומה.

לעיתים אלה אינם אירועים נפרדים כלל – אלא סימנים לכך שהחברה הגיעה לשלב שבו נדרש אופן החזקה שונה מזה שהספיק בעבר.

מאז 2002, עבודה לצד הנהלות כאשר חברות מגיעות לשלב חדש – צמיחה, התרחבות, מעבר אחריות ומורכבות שנבנית לאורך השנים.

מקומות שבהם מהלכים ניהוליים נוטים להתפרק

האזורים הבאים אינם שירותים לבחירה,
אלא מוקדים שבהם ארגונים נתקלים בצורך בהחזקה ניהולית
כאשר המורכבות גדלה והפתרונות הנקודתיים כבר לא מחזיקים.

עדויות מהעבודה המשותפת

ההמלצות משקפות עבודה ניהולית מעשית בצמתים של מורכבות, עומס והכרעות. גומאבי גרופ פועלת במצבים שבהם נדרשת החזקה ניהולית, שיקול דעת ויכולת לפעול בתוך מציאות משתנה.

תובנות מעבודה ניהולית

כאן מופיעים הקשרים ותובנות שנולדו מתוך עבודה עם הנהלות וארגונים,
בצמתים של שינוי, צמיחה והכרעה.

אלו אינם חומרים תיאורטיים, אלא מחשבות שנוצרו מתוך עשייה בפועל.

מאמרים

כשהמוצר מתקדם מהר יותר מהחברה שמאחוריו

זה מתחיל תמיד ממקום טוב. גרסה חדשה יוצאת לשוק, ומרגישים את זה מיד: היא מהירה יותר, מדויקת יותר, יש בה יכולת שלא הייתה קודם. לקוח שמנסה אותה אומר משהו חיובי. מישהו בצוות הפיתוח מרוצה. במצגת הרבעונית זה נראה בדיוק כמו שצריך – עוד קו שמטפס, עוד יכולת שהתווספה, עוד סיבה להאמין שהחברה בכיוון הנכון.

מאמרים

אנחנו מנסים לעלות ואז שוב יורדים למטה

"אנחנו מנסים לעלות ושוב יורדים למטה" – המשפט הזה נשמע כמעט בכל חברה שכבר לא קטנה. יש בה מחלקות, אולי כבר אגפים או חטיבה, עשרות עובדים – לפעמים מאות – והתחושה הטבעית היא שהחברה אמורה להיות כבר "בקומה הבאה". בשנים האחרונות נוספו לקוחות, נוספו פרויקטים, נוספו מנהלים, נוספו מערכות – כל רבעון כמעט אפשר להצביע על עוד צעד שנראה כמו עלייה. אבל כשמנכ"ל מסתכל על התקופה האחרונה, הוא שומע את עצמו אומר להנהלה: "בכל פעם שאנחנו מנסים לעלות, אני מרגיש שאנחנו שוב יורדים למטה – לחזק שוב דברים שכבר היו אמורים לעמוד לבד."

מאמרים

מתי שיפור תהליכים מתחיל להסתיר את הבעיה

"צריך לשפר תהליכים" – המשפט הזה נשמע כמעט בכל חברה שהגיעה לשלב מסוים. הוא נאמר בדרך כלל אחרי עוד שבוע עמוס, אחרי עוד ישיבה שנמשכה יותר ממה שציפו, אחרי עוד נושא שחזר לשולחן למרות שכבר "סגרו" אותו. אף אחד בחדר לא מתנגד. להפך. כולם מהנהנים. ברור שצריך יותר סדר. יותר דיוק. יותר בהירות. יותר תיאום.

הקשרים מהשטח הניהולי

תובנות שנולדו מתוך עבודה עם הנהלות, בצמתים של שינוי, צמיחה והכרעות.

דילוג לתוכן